| |


בס"ד, יום שני י"ז בתשרי תשפ"ד  2.10.2023
דף הבית מידע למשפחת הנפטר  דינים ומנהגים  הנצחה וזיכרון  בתי עלמין  אודות חברה קדישא ת"א - יפו 
קצת היסטוריה...
אודות חברה קדישא ת"א - יפו
קמחא דפסחא
מועד לכל חי - ביטאון הח"ק
ישובים שבתחום טיפול חברה קדישא
חברי הנהלה ובעלי תפקידים
שירותי החברה קדישא
מוקדי שירות
פניות ציבור
מכרזים
בית העלמין הדרום (חולון - בת ים)
בית העלמין טרומפלדור
בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין ירקון
בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין קרית שאול
חיפוש נפטרים
מועדי הלוויות
יושבים שבעה - ניחום אבלים
נפטרים שמועד אזכרתם חל היום
אישים
עולמות שחרבו - קהילות בשואה
גדולי ישראל
חללי צה"ל והמחתרות
נפגעי פעולות איבה
תפילות (לפי עדות)
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
חישוב תאריכי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
מוקדי שירות
הליך סידור הלוויה והקבורה
רכישת מקומות
יצירת מודעת אבל / אזכרה
הקמת מצבה
פסוקים למצבה
סוגי קבורה
אינדקס נותני שירות
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תפילות (לפי עדות)
משניות
תפילות לנפטר
תפילות כלליות
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
חישוב תאריכי אבלות
דף הבית > דינים ומנהגים > תפילות (לפי עדות) > תפילות כלליות > יזכור
תפילת "יזכור" בשבת ובחגים

נהוג בקהילות רבות להזכיר בשבת את נשמות הנפטרים שיום הזכרון שלהם יחול בשבוע שלאחר שבת, אומרים תפילה זו בכל שבת שאומרים בה את תפילת "אב הרחמים". בימים בהם אין אומרים "תחנון" בימות החול, אין אומרים "אב הרחמים" בשבת. כמו כן, אין אומרים תפילה זו ב"שבת מברכין", היא השבת בה מברכים את ברכת החודש. בימי ספירת-העומר אומרים תפילה זו, אפילו ב"שבת מברכין", מפני שימים אלו הם ימי אבל. גם במקום שיש חתן או בעל ברית אין אומרים את תפילת "אב הרחמים".

יש נוהגים לומר תפילה זו במנחה בשבת לאחר קריאת התורה.

להלן נוסח הזכרת הנשמות בשבתות, הנאמרת לאחר קריאת התורה:

לזכר:


"אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁ(פלוני) נָדַב צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ. אֲדֹנָי הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן".


לנקבה:

"אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פלונית בן פלוני) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָה, בַּעֲבוּר שֶׁ(פלוני) נָדַב צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָה, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶהָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָה, אֲדֹנָי הוּא נַחֲלָתָה, וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבַהּ, וְנֹאמַר אָמֵן".


אמירת ה"יזכור" נדחית לאחרי תפילת "יקום פורקן" ולא נאמרת לפניה, כדי להקדים את כבוד החיים לכבוד המתים.
תפילה זו נתחברה לזכר הקדושים, שמסרו נפשם על קדושת השם. בתחילה היו קהילות שנהגו לאמרה רק בין פסח לשמיני-עצרת, תקופת הזמן בה גברו נגישות הנוצרים.

"יזכור" בחגים

בעבור נשמת האב

"יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ. וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן".


בעבור נשמת האם
"יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אִמִּי מוֹרָתִי (פלונית בת פלונית) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָה בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדָהּ. וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן".


בעבור נשמות סבא-רבא וסבתא-רבא ויתר הקרובים
"יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי וְאִמִּי זְקֵנַי וּזְקֵנוֹתַי דּוֹדַי וְדוֹדֹתַי אַחַי וְאַחְיוֹתַי בֵּין מִצַּד אָבִי בֵּין מִצַּד אִמִּי שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדָם. וּבִשְׂכַר זֶה תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹתָם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן".


בעבור נשמות המומתים על קידוש השם
"יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת (פלוני בן פלוני) וְנִשְׁמַת כָּל קְרוֹבַי וּקְרוֹבוֹתַי הֵן מִצַּד אָבִי הֵן מִצַּד אִמִּי שֶׁהוּמְתוּ הֵן שֶׁנֶּהֶרְגוּ הֵן שֶׁנִּשְׁחֲטוּ וְשֶׁנִּשְׂרְפוּ וְשֶׁנִּטְבְּעוּ וְשֶׁנֶּחְנְקוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בַּעֲבוּר שֶׁאֶתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. וּבִשְׂכַר זֶה תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹתֵיהֶם צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן".


לאחר מכן, נוהגים לומר:
הנוסח בלשון זכר:
"אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלָךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר (שפלוני/ת) נָדַב לִצְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ אֲדֹנָי הוּא נַחֲלָתוֹ וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ וְנֹאמַר אָמֵן".


הנוסח בלשון נקבה:
"אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פלונית בת פלונית) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ בַּעֲבוּר (שפלוני/ת) נָדַב לִצְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶהָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ אֲדֹנָי הוּא נַחֲלָתָהּ וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ וְנֹאמַר אָמֵן".

 



תפילת יזכור לחללי צה"ל
תפילות יזכור לקדושי השואה