מנהג ישראל קדום להציב מצבה על קבר המת, והוא הנקרא "נפש" בלשון חז"ל, נהוג לכתוב עליה דברים קצרים אשר סמלו את אישיותו ודמותו, וכן שם הנפטר ושם אביו בין בגבר ובין באשה, אצל עדות המזרח נהוג שבין בגבר ובין באשה כותבים שמו ושם אמו, וכן כותבים תאריך פטירתו בתאריך העברי, ואין לכתוב תאריך לועזי.
בסוף המצבה נהוג לכתוב ת. נ. צ. ב. ה. שמשמעותו תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
יש נוהגים להספיד בעת הקמת המצבה, ולכן הם נוהגים לא להעמיד המצבה בימים שאין מספידים בהם.

זמן הקמתה
ברוב המקומות נוהגים להעמיד המצבה ביום השלושים, ולכן רצוי להקדים הזמנתה מיד אחר השבעה כיוון שלהכנתה דרוש זמן, ויש נוהגים להעמיד מצבה בתום השנה.