| |


בס"ד, יום שני כ"ז באלול תשע"ד  22.9.2014
דף הבית מידע למשפחת הנפטר  דינים ומנהגים  הנצחה וזיכרון  בתי עלמין  אודות חברה קדישא ת"א - יפו 
קצת היסטוריה...
אודות חברה קדישא ת"א - יפו
קמחא דפסחא
מועד לכל חי - ביטאון הח"ק
ישובים שבתחום טיפול חברה קדישא
חברי הנהלה ובעלי תפקידים
שירותי החברה קדישא
מוקדי שירות
פניות ציבור
מכרזים
בית העלמין הדרום (חולון - בת ים)
בית העלמין טרומפלדור
בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין ירקון
בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין קרית שאול
חיפוש נפטרים
מועדי הלוויות
יושבים שבעה - ניחום אבלים
נפטרים שמועד אזכרתם חל היום
אישים
עולמות שחרבו - קהילות בשואה
גדולי ישראל
חללי צה"ל והמחתרות
נפגעי פעולות איבה
תפילות (לפי עדות)
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
חישוב תאריכי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
מוקדי שירות
הליך סידור הלוויה והקבורה
רכישת מקומות
יצירת מודעת אבל / אזכרה
הקמת מצבה
פסוקים למצבה
סוגי קבורה
אינדקס נותני שירות
קהילות המונצחות בבתי העלמין
וילנה קרית שאול
מלאבה קרית שאול
האליץ קרית שאול
סאמבור קרית שאול
נייפולומיצה קרית שאול
זמושץ' קרית שאול
טלוסטה קרית שאול
קראקוב קרית שאול
ראדום קרית שאול
קסטוריה קרית שאול
מינסק קרית שאול
אושווינצים קרית שאול
איזביצה קרית שאול
גרודנה קרית שאול
ונגרוב קרית שאול
אבא קרית שאול
וולברום קרית שאול
ויילון קרית שאול
טרנוב קרית שאול
לושיץ קרית שאול
לובלין קרית שאול
לבוב קרית שאול
קוריץ קרית שאול
סטרי קרית שאול
מיר קרית שאול
רדזיווילוב קרית שאול
רוהאטין קרית שאול
סומאץ קובי קרית שאול
טרדופיץ קרית שאול
בוכניה קרית שאול
שוויציאג קרית שאול
סטניסלבוב קרית שאול
אוסטרבוצה קרית שאול
וולוזין קרית שאול
בריסק קרית שאול
סליהם קרית שאול
קרושניביץ קרית שאול
ודוביצה קרית שאול
האשט קרית שאול
בוקובזה קרית שאול
נאורעדוק קרית שאול
נובי-סונץ קרית שאול
פרמישלן קרית שאול
סטשמישיץ קרית שאול
סלונים קרית שאול
בוקובינה קרית שאול
קולומיאה נחלת יצחק
לידא נחלת יצחק
קורוב נחלת יצחק
קהילות ליטא נחלת יצחק
באבי יאר נחלת יצחק
טרבלינקה נחלת יצחק
רדומסק נחלת יצחק
פודמביצה נחלת יצחק
דרוהובויץ נחלת יצחק
בוריסלב נחלת יצחק
הרובישוב נחלת יצחק
פודבולוציסק נחלת יצחק
וולקוביסק נחלת יצחק
רווה רוסקה נחלת יצחק
זולקוב נחלת יצחק
רישא נחלת יצחק
צנסטיחוב נחלת יצחק
מאידנק גיטו סיקל נחלת יצחק
זלשצוקי נחלת יצחק
יגלניצה נחלת יצחק
ליבאי נחלת יצחק
פודהייצה נחלת יצחק
לומזה נחלת יצחק
זגלמביא נחלת יצחק
זדונסקה וולה טרומפלדור
מזיריטש הדרום (חולון - בת ים)
חוטין הדרום (חולון - בת ים)
לוברטוב הדרום (חולון - בת ים)
סלומניקי הדרום (חולון - בת ים)
אולקוש הדרום (חולון - בת ים)
מינסק מאזובייצק הדרום (חולון - בת ים)
קובנה הדרום (חולון - בת ים)
אוזורקוב הדרום (חולון - בת ים)
אוטובצק הדרום (חולון - בת ים)
אוזיראן הדרום (חולון - בת ים)
אוזורוב הדרום (חולון - בת ים)
אוטיאן הדרום (חולון - בת ים)
אוטניה הדרום (חולון - בת ים)
אוכן הדרום (חולון - בת ים)
אולוקא הדרום (חולון - בת ים)
אולנוב הדרום (חולון - בת ים)
אוסטרה - יוהלין הדרום (חולון - בת ים)
אוסטילה הדרום (חולון - בת ים)
אוסטרולינקה הדרום (חולון - בת ים)
אוסטרוב - מזוביצק הדרום (חולון - בת ים)
אוסרוב לובלסקי הדרום (חולון - בת ים)
אופילא לובלסק הדרום (חולון - בת ים)
אופונצה הדרום (חולון - בת ים)
אושמינה הדרום (חולון - בת ים)
איביא הדרום (חולון - בת ים)
איבניץ – רוביזבץ הדרום (חולון - בת ים)
איישיקוק הדרום (חולון - בת ים)
אליטא הדרום (חולון - בת ים)
אלכסנדרוב הדרום (חולון - בת ים)
אנטקו הדרום (חולון - בת ים)
אניקשט ליטא הדרום (חולון - בת ים)
אסטא הדרום (חולון - בת ים)
אקרמן הדרום (חולון - בת ים)
אריוב הדרום (חולון - בת ים)
בודזאנוב הדרום (חולון - בת ים)
בוצץ הדרום (חולון - בת ים)
בורשצוב הדרום (חולון - בת ים)
בזזני הדרום (חולון - בת ים)
בזיזין הדרום (חולון - בת ים)
ביאלו בזשג הדרום (חולון - בת ים)
בלז הדרום (חולון - בת ים)
ביזון הדרום (חולון - בת ים)
בייטש הדרום (חולון - בת ים)
בילגוריי הדרום (חולון - בת ים)
בלכטוב הדרום (חולון - בת ים)
בלזיץ הדרום (חולון - בת ים)
בנפיהוניוד הדרום (חולון - בת ים)
ברגסז הדרום (חולון - בת ים)
ברודי הדרום (חולון - בת ים)
ברזנה וויהולין הדרום (חולון - בת ים)
ברזניץ הדרום (חולון - בת ים)
בריטשאני הדרום (חולון - בת ים)
בריטשבא בשרי הדרום (חולון - בת ים)
גרודזיסק מזובצק הדרום (חולון - בת ים)
בריינסק הדרום (חולון - בת ים)
ברנוביץ הדרום (חולון - בת ים)
ברסלב הדרום (חולון - בת ים)
ברז'ן הדרום (חולון - בת ים)
בולחוב הדרום (חולון - בת ים)
ביטן הדרום (חולון - בת ים)
גבורובה הדרום (חולון - בת ים)
גוניונדז הדרום (חולון - בת ים)
גוסטינין הדרום (חולון - בת ים)
גור הדרום (חולון - בת ים)
גורז'ד ליטא הדרום (חולון - בת ים)
גלובוקי הדרום (חולון - בת ים)
גלובצוב הדרום (חולון - בת ים)
גניבישוב הדרום (חולון - בת ים)
גרבולין הדרום (חולון - בת ים)
גרבנביץ הדרום (חולון - בת ים)
גרובה שצוצין הדרום (חולון - בת ים)
גרויץ הדרום (חולון - בת ים)
גרשקוב הדרום (חולון - בת ים)
גורשיצה הדרום (חולון - בת ים)
דובשין הדרום (חולון - בת ים)
דובינקא הדרום (חולון - בת ים)
דוברומייל הדרום (חולון - בת ים)
דוד-הורודוק הדרום (חולון - בת ים)
דוביעצקי הדרום (חולון - בת ים)
דובנא הדרום (חולון - בת ים)
דוזשאני הדרום (חולון - בת ים)
דולהא הדרום (חולון - בת ים)
דלוגאשאדלא הדרום (חולון - בת ים)
דולהיינוב הדרום (חולון - בת ים)
דומברובה הדרום (חולון - בת ים)
דומברביצא הדרום (חולון - בת ים)
דומברוון הדרום (חולון - בת ים)
דוקלא הדרום (חולון - בת ים)
דוקשיץ הדרום (חולון - בת ים)
דולושיץ הדרום (חולון - בת ים)
דובינישוק הדרום (חולון - בת ים)
דיווין הדרום (חולון - בת ים)
דיסנה הדרום (חולון - בת ים)
דמבלון הדרום (חולון - בת ים)
דמודובקה הדרום (חולון - בת ים)
דושפר הדרום (חולון - בת ים)
דרובין הדרום (חולון - בת ים)
דרויה דרויסק הדרום (חולון - בת ים)
דרצין הדרום (חולון - בת ים)
הולשני קרוא הדרום (חולון - בת ים)
הונגריה הדרום (חולון - בת ים)
הוסיאטין הדרום (חולון - בת ים)
הורודנקה הדרום (חולון - בת ים)
הורוכוב הדרום (חולון - בת ים)
הרצא הדרום (חולון - בת ים)
ואיסלויצא הדרום (חולון - בת ים)
ודיסלב סנדישוב הדרום (חולון - בת ים)
ודישקוביץ הדרום (חולון - בת ים)
ווינילוב הדרום (חולון - בת ים)
ווישנביץ הדרום (חולון - בת ים)
וויעלפאלע הדרום (חולון - בת ים)
ויליקא הדרום (חולון - בת ים)
וילקובישקי הדרום (חולון - בת ים)
ויסוקה מזוביצק הדרום (חולון - בת ים)
וירזבניק סטרכוביץ הדרום (חולון - בת ים)
וישגרוד הדרום (חולון - בת ים)
וישקוב הדרום (חולון - בת ים)
וישניץ הדרום (חולון - בת ים)
וישנובא הדרום (חולון - בת ים)
וליצלבק הדרום (חולון - בת ים)
ולודימורץ הדרום (חולון - בת ים)
וטילשקי הדרום (חולון - בת ים)
ורונובא הדרום (חולון - בת ים)
וורקא הדרום (חולון - בת ים)
ורוקביץ – אוזירן הדרום (חולון - בת ים)
וורקלין הדרום (חולון - בת ים)
זאקרוצים הדרום (חולון - בת ים)
זבריצא הדרום (חולון - בת ים)
זבראז' הדרום (חולון - בת ים)
זגורש הדרום (חולון - בת ים)
זולין הדרום (חולון - בת ים)
זורומין הדרום (חולון - בת ים)
זיחלין הדרום (חולון - בת ים)
ז'לוב הדרום (חולון - בת ים)
זליכוב הדרום (חולון - בת ים)
זלקבקה הדרום (חולון - בת ים)
זסטבנה בוקבינה הדרום (חולון - בת ים)
זקליקוב הדרום (חולון - בת ים)
זררדוב הדרום (חולון - בת ים)
ז'רקי הדרום (חולון - בת ים)
זיסל ז'טל הדרום (חולון - בת ים)
חודל הדרום (חולון - בת ים)
חומסק הדרום (חולון - בת ים)
חוסט הדרום (חולון - בת ים)
חורוסקוב הדרום (חולון - בת ים)
חלם הדרום (חולון - בת ים)
חמלניק הדרום (חולון - בת ים)
טביטראג הדרום (חולון - בת ים)
טבריג ליטא הדרום (חולון - בת ים)
טומשוב הדרום (חולון - בת ים)
טומשוב לובלסק הדרום (חולון - בת ים)
טורצין הדרום (חולון - בת ים)
טושון הדרום (חולון - בת ים)
טישובצה הדרום (חולון - בת ים)
טלונגץ טימניץ הדרום (חולון - בת ים)
טלז הדרום (חולון - בת ים)
טליכן הדרום (חולון - בת ים)
טרוביץ הדרום (חולון - בת ים)
טריסק הדרום (חולון - בת ים)
טרנוגרד הדרום (חולון - בת ים)
טרסטינא הדרום (חולון - בת ים)
טשובין הדרום (חולון - בת ים)
טרספול הדרום (חולון - בת ים)
טרוכנבורד הדרום (חולון - בת ים)
יאנוב לובלין הדרום (חולון - בת ים)
יאנוב פודלסקי הדרום (חולון - בת ים)
יאנוב פינסק הדרום (חולון - בת ים)
יאסלו הדרום (חולון - בת ים)
יאש – יסי הדרום (חולון - בת ים)
יאשינובקה הדרום (חולון - בת ים)
יבוזנה הדרום (חולון - בת ים)
יבורוב הדרום (חולון - בת ים)
יון הדרום (חולון - בת ים)
יטנה הדרום (חולון - בת ים)
ינדזילב הדרום (חולון - בת ים)
יקוב הדרום (חולון - בת ים)
כורזול הדרום (חולון - בת ים)
כשנוב הדרום (חולון - בת ים)
לאנוביץ הדרום (חולון - בת ים)
לובומיל הדרום (חולון - בת ים)
לודביפול הדרום (חולון - בת ים)
לודז' הדרום (חולון - בת ים)
לוביץ הדרום (חולון - בת ים)
לודמיר הדרום (חולון - בת ים)
לומז'אן הדרום (חולון - בת ים)
לונינץ הדרום (חולון - בת ים)
לוצק הדרום (חולון - בת ים)
לוקב הדרום (חולון - בת ים)
לחבא הדרום (חולון - בת ים)
לחוביץ הדרום (חולון - בת ים)
לטביה הדרום (חולון - בת ים)
ליאניפולי הדרום (חולון - בת ים)
ליבאו הדרום (חולון - בת ים)
לינטשיץ הדרום (חולון - בת ים)
ליפנה הדרום (חולון - בת ים)
ליפקני הדרום (חולון - בת ים)
ליפסק הדרום (חולון - בת ים)
ליצנט הדרום (חולון - בת ים)
לנין הדרום (חולון - בת ים)
לשצוב הדרום (חולון - בת ים)
מאקוב הדרום (חולון - בת ים)
מודז'יץ הדרום (חולון - בת ים)
מוטלא הדרום (חולון - בת ים)
מונסרוזישקא הדרום (חולון - בת ים)
מונקץ' הדרום (חולון - בת ים)
מזרץ (גדול) הדרום (חולון - בת ים)
מיורי הדרום (חולון - בת ים)
מייצשט הדרום (חולון - בת ים)
מיכוב הדרום (חולון - בת ים)
מיכוב הדרום (חולון - בת ים)
מיליץ הדרום (חולון - בת ים)
מיקשביץ הדרום (חולון - בת ים)
מרימסול הדרום (חולון - בת ים)
מרצינקנץ הדרום (חולון - בת ים)
מרקשוב הדרום (חולון - בת ים)
מלא סדלישצא הדרום (חולון - בת ים)
מילניצא הדרום (חולון - בת ים)
מניעביץ הדרום (חולון - בת ים)
סאודניצא הדרום (חולון - בת ים)
סאנוק הדרום (חולון - בת ים)
סאנו הדרום (חולון - בת ים)
סביצלוף הדרום (חולון - בת ים)
סובאלק הדרום (חולון - בת ים)
סוביבור - ולודבה הדרום (חולון - בת ים)
סוכצ'וב הדרום (חולון - בת ים)
סוקולוב הדרום (חולון - בת ים)
סורוצק הדרום (חולון - בת ים)
סטולין הדרום (חולון - בת ים)
סטוק הדרום (חולון - בת ים)
סטרוזניץ הדרום (חולון - בת ים)
סטיובץ הדרום (חולון - בת ים)
סטפן הדרום (חולון - בת ים)
סטרדין הדרום (חולון - בת ים)
סטריקוב הדרום (חולון - בת ים)
סטשוב הדרום (חולון - בת ים)
סמיאטיץ הדרום (חולון - בת ים)
סנדוציר – ציזמיר הדרום (חולון - בת ים)
סעלישטץ הדרום (חולון - בת ים)
סקולעני הדרום (חולון - בת ים)
סקוריאו הדרום (חולון - בת ים)
סקלא הדרום (חולון - בת ים)
סקרזקו הדרום (חולון - בת ים)
סקרנביץ הדרום (חולון - בת ים)
סרנאקי הדרום (חולון - בת ים)
סריני הדרום (חולון - בת ים)
סרניק הדרום (חולון - בת ים)
סרטפול הדרום (חולון - בת ים)
סאטמר – קרולי הדרום (חולון - בת ים)
עדן הדרום (חולון - בת ים)
פאבניץ הדרום (חולון - בת ים)
פינצוב הדרום (חולון - בת ים)
פודברודז' הדרום (חולון - בת ים)
פוהוסט הדרום (חולון - בת ים)
פולבי הדרום (חולון - בת ים)
פוריסוב הדרום (חולון - בת ים)
פיוטרקוב הדרום (חולון - בת ים)
פילבישקי הדרום (חולון - בת ים)
פילץ הדרום (חולון - בת ים)
פינסק קרלין הדרום (חולון - בת ים)
פונצוב הדרום (חולון - בת ים)
פלוטניצה הדרום (חולון - בת ים)
פלונגיאן הדרום (חולון - בת ים)
פלונסק הדרום (חולון - בת ים)
פלוצק הדרום (חולון - בת ים)
פלוטוסק הדרום (חולון - בת ים)
פלניץ הדרום (חולון - בת ים)
פרגה הדרום (חולון - בת ים)
פרוזני הדרום (חולון - בת ים)
קוסטיפול הדרום (חולון - בת ים)
פרושוביץ הדרום (חולון - בת ים)
פרושניה הדרום (חולון - בת ים)
פרמפאל הדרום (חולון - בת ים)
פרמשלאן הדרום (חולון - בת ים)
פרצוב הדרום (חולון - בת ים)
פשדבוז הדרום (חולון - בת ים)
פשיטיק הדרום (חולון - בת ים)
ציזוב הדרום (חולון - בת ים)
צ'חנוביץ הדרום (חולון - בת ים)
צכאנוב הדרום (חולון - בת ים)
קאליש הדרום (חולון - בת ים)
קובל הדרום (חולון - בת ים)
קוברין הדרום (חולון - בת ים)
קוזניץ הדרום (חולון - בת ים)
קולבסוב הדרום (חולון - בת ים)
קולו קולא הדרום (חולון - בת ים)
קולנו הדרום (חולון - בת ים)
קולקי הדרום (חולון - בת ים)
קומירוב לובלסק הדרום (חולון - בת ים)
קומרנו הדרום (חולון - בת ים)
קונין הדרום (חולון - בת ים)
קונסטנטין הדרום (חולון - בת ים)
קונסטנטינוב הדרום (חולון - בת ים)
קונסק הדרום (חולון - בת ים)
קוסוב הדרום (חולון - בת ים)
קוטנה הדרום (חולון - בת ים)
קורניץ הדרום (חולון - בת ים)
קוצק הדרום (חולון - בת ים)
קושיצה הדרום (חולון - בת ים)
קומרוק הדרום (חולון - בת ים)
קילף הדרום (חולון - בת ים)
קלבריא הדרום (חולון - בת ים)
קלובוצק הדרום (חולון - בת ים)
קלודבא הדרום (חולון - בת ים)
קליין סעולישטץ הדרום (חולון - בת ים)
קלימנטוב הדרום (חולון - בת ים)
קלושון הדרום (חולון - בת ים)
קלעוואן הדרום (חולון - בת ים)
קלצק הדרום (חולון - בת ים)
קמין קושבסקי הדרום (חולון - בת ים)
קרטוז ברזה הדרום (חולון - בת ים)
קרובויה אוזרו הדרום (חולון - בת ים)
קרוביץ בלשצניק הדרום (חולון - בת ים)
קרילוב הדרום (חולון - בת ים)
קריניקי הדרום (חולון - בת ים)
קרמניץ שומסק הדרום (חולון - בת ים)
קריסטינולפול הדרום (חולון - בת ים)
קרשנוברוד הדרום (חולון - בת ים)
קרסטנוב הדרום (חולון - בת ים)
קרשניק הדרום (חולון - בת ים)
ראדין הדרום (חולון - בת ים)
ראדין - ישיבת חפץ חיים הדרום (חולון - בת ים)
ראחוב הדרום (חולון - בת ים)
ראקושטין הדרום (חולון - בת ים)
רדאוף בוקבינה הדרום (חולון - בת ים)
רדזימין הדרום (חולון - בת ים)
רדומישל הדרום (חולון - בת ים)
רדזין הדרום (חולון - בת ים)
רדיחוב הדרום (חולון - בת ים)
רובנו הדרום (חולון - בת ים)
רוזקי הדרום (חולון - בת ים)
רוז'אן הדרום (חולון - בת ים)
רוזשאן – רוזיננוי הדרום (חולון - בת ים)
רוזישץ ווהולין הדרום (חולון - בת ים)
רופשיץ הדרום (חולון - בת ים)
רוקיטנה הדרום (חולון - בת ים)
רטנה הדרום (חולון - בת ים)
רייביץ הדרום (חולון - בת ים)
רימנוב הדרום (חולון - בת ים)
ריקי הדרום (חולון - בת ים)
רצונז הדרום (חולון - בת ים)
שאקי הדרום (חולון - בת ים)
שבלי הדרום (חולון - בת ים)
שדליץ שקלרז' הדרום (חולון - בת ים)
שדלישצ'ה הדרום (חולון - בת ים)
שטוך הדרום (חולון - בת ים)
שטופניצה הדרום (חולון - בת ים)
שידלוביץ הדרום (חולון - בת ים)
שידלוף הדרום (חולון - בת ים)
שינבא הדרום (חולון - בת ים)
מורדי שביבת שדביץ שקלרז הדרום (חולון - בת ים)
שצקושין הדרום (חולון - בת ים)
שקוד הדרום (חולון - בת ים)
שירדז' הדרום (חולון - בת ים)
שרפץ הדרום (חולון - בת ים)
שורני הדרום (חולון - בת ים)
מינשק הדרום (חולון - בת ים)
שלומוקי הדרום (חולון - בת ים)
קוברה הדרום (חולון - בת ים)
סטרכוביץ הדרום (חולון - בת ים)
אטקי הדרום (חולון - בת ים)
אולשאן הדרום (חולון - בת ים)
ולקה ביצ'ה הדרום (חולון - בת ים)
שרקובשצ'ינזה הדרום (חולון - בת ים)
וולצין הדרום (חולון - בת ים)
קנישין הדרום (חולון - בת ים)
בילובזשגי הדרום (חולון - בת ים)
חורז'ל הדרום (חולון - בת ים)
טלומטץ הדרום (חולון - בת ים)
רוזבדוב הדרום (חולון - בת ים)
לומאז ורוסוש הדרום (חולון - בת ים)
מורד הדרום (חולון - בת ים)
ביאלה פודלסקה הדרום (חולון - בת ים)
קרסנה הדרום (חולון - בת ים)
פוטוק זלוטי הדרום (חולון - בת ים)
ברסטצ'קה הדרום (חולון - בת ים)
טשין הדרום (חולון - בת ים)
סרהיי הדרום (חולון - בת ים)
אפטא הדרום (חולון - בת ים)
ניסוויז הדרום (חולון - בת ים)
סלוניקי הדרום (חולון - בת ים)
נובידבור הדרום (חולון - בת ים)
לאסק הדרום (חולון - בת ים)
קרסנוברוד הדרום (חולון - בת ים)
ציזיבה הדרום (חולון - בת ים)
רקישוק הדרום (חולון - בת ים)
אילייה ויאזין הדרום (חולון - בת ים)
וילקנשקי הדרום (חולון - בת ים)
מריאמפול הדרום (חולון - בת ים)
דומברובוני הדרום (חולון - בת ים)
נשלסק הדרום (חולון - בת ים)
בריגל הדרום (חולון - בת ים)
בריצ'אן הדרום (חולון - בת ים)
פצנוב הדרום (חולון - בת ים)
נובי - טרג הדרום (חולון - בת ים)
טוטשין הדרום (חולון - בת ים)
לאנצוט הדרום (חולון - בת ים)
גרבוביץ הדרום (חולון - בת ים)
וולמין הדרום (חולון - בת ים)
סקורני הדרום (חולון - בת ים)
סקאלאט הדרום (חולון - בת ים)
אלכסנדריה הדרום (חולון - בת ים)
סוחובולה הדרום (חולון - בת ים)
דיבנישוק הדרום (חולון - בת ים)
קורפו הדרום (חולון - בת ים)
סטופוניצה הדרום (חולון - בת ים)
רובנה הדרום (חולון - בת ים)
סרוצק הדרום (חולון - בת ים)
וסטרוב הדרום (חולון - בת ים)
קיידן הדרום (חולון - בת ים)
סטוצק הדרום (חולון - בת ים)
קשפיץ הדרום (חולון - בת ים)
דומצ'בה הדרום (חולון - בת ים)
ווארקילאן הדרום (חולון - בת ים)
דמביצה הדרום (חולון - בת ים)
זשעטל הדרום (חולון - בת ים)
סיגש הדרום (חולון - בת ים)
סערעט הדרום (חולון - בת ים)
קזמארוק הדרום (חולון - בת ים)
רדאוץ הדרום (חולון - בת ים)
גורליצה הדרום (חולון - בת ים)
סולייוב
קהילת ניסיון עם יחיאל
קהילת ניסיון
דף הבית > הנצחה וזכרון > עולמות שחרבו - קהילות בשואה
לבוב
מונצחת בבית עלמין קרית שאול
מיקום: גליציה המזרחית, פולין

אוכלוסיה יהודית לפני השואה: כ-100,000 יהודים

אוכלוסייה יהודית אחרי השואה: עד לקריסת ברית המועצות התגוררו בעיירה כ-25,000 יהודים. נכון להיום מתגוררים בה מאות ספורות של יהודים.


ראשית תולדות הקהילה

ערב מלחמת השנייה התגוררו בלבוב כ-100,000 יהודים. מדובר היה באחת הקהילות היהודיות הגדולות, החזקות והמגוונות ביותר באירופה של אותה התקופה. מקרב הקהילה הזו יצאו, לאורך שנות קיומה הארוכות, חלק מגדולי המנהיגים הדתיים של היהדות בפולין, כמו גם חלק מהמנהיגים החשובים ביותר של התנועות החילוניות. היא היוותה מרכז חיים יהודי שוקק ומוקד לוויכוחים הפנימיים שהסעירו את היהודים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הכיבוש הגרמני והרצח ההמוני של יהודי העיר הביא את הקץ על אחת מהקהילות היהודיות המיוחדות ביותר שהתקיימו באירופה.

העיר לבוב נוסדה בשנת 1270 על-ידי הנסיך האוקראיני לב, שעל שמו היא גם קרואה. עדות ראשונה להתיישבות יהודית בלבוב מתקיימת בדמותה של מציבה יהודית מסוף המאה ה-14, עליה נכתב שמה של אישה יהודיה בשם אסתר. הרישום הדמוגראפי הראשון של יהודי לבוב הוא משנת 1550, אז התגוררו בעיירה כ-1,000 יהודים בקירוב.

עד למאה ה-19, אז פרחו בעיר ההשכלה והפוליטיקה, הייתה לבוב מרכז של פעילות דתית. החל מהמאה ה-16 ישבו בעיר (אז עוד הייתה עיירה) כמה מגדולי הרבנים של יהדות מזרח אירופה, ביניהם הרב דוד בן הרב שמואל הלוי, בעל "טורי זהב". בית-הכנסת הגדול והקבוע של לבוב נבנה עוד בשנת 1571, ונוסף אליו בית-כנסת נוסף שנבנה בפרבר היהודי שמחוץ לעיר בשנת 1623.

ההשכלה היהודית החלה להראות את אותותיה בלבוב הרבה לפני שהפכה לתופעה בכל מזרח אירופה. כבר בסוף המאה ה-15 התגורר בלבוב רופא יהודי בשם יצחק. הוא היה אחד מהיהודים היחידים בכל רחבי פולין שרכשו השכלה רפואית ועסקו במקצוע למחייתם. גם במהלך המאה ה-16 סיימו כמה מהיהודים בעיר לימודי רפואה והתפרנסו מטיפול בחולים יהודים ונוצרים.

הקהילה היהודית בלבוב המשיכה לגדול ולהתפתח בתחילת המאה ה-17. בין השנים 1603-1608 התנהל משפט בנוגע לבית-כנסת חדש שרצו לבנות יהודי לבוב. מנהיגי הישועים בעיר טענו שליהודים אין רשות לבנות במקום בית-כנסת ושיש להסב את המבנה לכנסייה. בסופו של המשפט, ולאחר שהקהילה היהודית גייסה כ-23,000 זלוטי והעבירה אותם להגמון האזורי, הוחלט לאשר ליהודים להקים את בית-הכנסת. ניצחונם של היהודים במשפט עורר עליהם קנאה קשה שהובילה גם למספר מעשי אלימות.

המאות ה-17 וה-18

מרד הקוזאקים שפרץ בשנת 1648 הביא להרס וחורבן בקרב הקהילות היהודיות של מזרח אירופה. דווקא בלבוב, התגבשה באותה התקופה שותפות גורל אמיצה בין היהודים לנוצרים בעיר. בזמן שהחיילים הקוזאקים הטילו מצור על העיר, הצטרפו יהודים רבים לשורות צבא ההגנה המקומי. במשך מספר שבועות התנהלו קרבות, ובסופם החליטו הקוזאקים להסיר את המצור, בתנאי שמנהיגי העיר ימלאו מספר דרישות. בין השאר, דרשו הקוזאקים מראשי העיר להעביר לידיהם את כל יהודי לבוב. ראש העיר סרב להפקיר את יהודי העי, בטענתו כי זוהי חובתו להגן עליהם, כשם שיהודים רבים התגייסו לצבא בכדי להגן על שכניהם.

למרות האופן בו הגן ראש העיר על יהודי לבוב, היו גם גורמים אחרים בעיר, שלא ראו בעין יפה את השותפות בין יהודים ונוצרים. מדובר היה בעיקר על הישועים, שעדיין נטרו טינה ליהודים על ניצחונם במשפט בית-הכנסת מתחילת המאה.

בשנות השישים של המאה ה-17 ארגנו מנהיגי הישועים בלבוב מספר פוגרומים בקהילה היהודית. חלק גדול מהמשתתפים בפוגרומים כלל לא היו תושבי העיירה, אלא איכרים מהאזור. בפוגרומים שהתחוללו במאי של 1664 נרצחו כ-102 יהודים, כולל ילדים רבים. חיילי הצבא הפולני נשלחו ללבוב בכדי להגן על היהודים, אך כמה מהחיילים בגדו במשימתם והצטרפו להמון האלים. יחד עם זאת, היו גם חיילים ששילמו בחייהם בניסיון להגן על יהודי העיירה מהפוגרום.

בשנת 1728 התרחש בלבוב מקרה אשר הסעיר את יהדות מזרח אירופה עוד שנים רבות לאחר-מכן. באביב של אותה השנה הגיע לעיר יהודי, אשר בעברו המיר את דתו לנצרות, ולאחר-מכן חזר בו והתגייר. כאשר נודע למנהיגי הישועים בעיר כי אותו יהודי התגייר, הם לקחו אותו לחקירה במטרה לגלות מי שכנע אותו להתגייר. היהודי מסר את שמותיהם של שני אחים יהודים, חיים ויהושע רייציס.

הישועים שמו את ידם על השניים, והכניסו אותם לצינוק בית-הסוהר. במשך כחודשיים עברו האחים רייציס עינויים על בסיס יום-יומי. הם הורעבו, הוכרחו לעבוד בעבודות משפילות והושפלו ברחובות העיר. הישועים הבהירו לשניים כי אם יסכימו להתנצר, תיפסק ההתעללות. האחים רייציס סרבו להמיר את דתם, ולבסוף, לאחר כחודשיים קשים מנשוא, הם נרצחו על-ידי הישועים.

השכלה ותרבות תחת השלטון האוסטרי

לבוב נכבשה על-ידי אוסטריה בשנת 1772. הכיבוש האוסטרי הביא לעיר השפעה גרמנית-אוסטרית חזקה, ובקרב הקהילה היהודית המשמעות הייתה, התפשטותה של מגמת ההשכלה. האוסטרים האמינו כי יש להפיץ בקרב היהודים את "עקרונות התרבות" המערב-אירופאים. במרוצת השנים, הפכה לבוב למרכז של השכלה יהודית. בראשית הדרך, הוקמו בעיר בתי-ספר מודרניים, ששפת הלימוד בהם הייתה גרמנית, אליהם נשלחו ילדים יהודים. רוב היהודים בעיר התנגדו נמרצות, לפחות עד לאמצע המאה ה-19, למגמת ההשכלה החילונית, שהיוותה איום ברור על מעמדה של הדת בעיר. אבל את הרכבת שיצאה לדרך אי-אפשר היה לעצור, ועד לאמצע המאה ה-19 כבר הייתה בלבוב, לצד הקהילה הדתית המסורתית, קהילה יהודית חילונית, ליברלית ומשכילה, ששאבה את אורח חייה לא מהתרבות היהודית הקלאסית, אלא מהתרבות הגרמנית המערב אירופאית.באמצע המאה ה-19 כבר למדו באוניברסיטת לבוב סטודנטים יהודים רבים.

המרד הפולני שפרץ בשנת 1831 הביא להיווצרותם של חילוקי דעות בקרב יהודי לבוב. החרדים לא ראו שום משמעות למרד, והמשיכו לחיות את חייהם כרגיל. בקרב הציבור החילוני, לעומת זאת, נוצרו שני מחנות יריבים: תומכי המרד, שהאמינו כי על היהודים להתגייס לשורות המרד יחד עם הליברלים הפולנים, ומתנגדי המרד, שהאמינו כי על היהודים לשמור אמונים לאוסטריה ולתרבות הגרמנית. כך נוצר מצב מוזר: מצד אחד, היו יהודים שלקחו חלק במרד והשתתפו בלחימה בצד הפולני. מצד שני, היו יהודים שתמכו בהמשך השליטה האוסטרית בפולין, וארגנו מדי חודש משלוח של בגדים, פרוות ויינות לחיילים האוסטרים בחזית.

בשנת 1867 הוענקה ליהודי לבוב "אמנציפציה" רשמית ומלאה, כלומר שוויון זכויות חוקי. בעת ההיא כבר התגוררו בלבוב כ-30,000 יהודים. ההשתלבות החברתית, התרבותית והכלכלית של יהודי לבוב הייתה טובה מאי-פעם. אחד הביטויים לכך הייתה ההתבוללות, שהפכה לתופעה של ממש ועוררה, שוב, ויכוח עד בין יהודים חילוניים לדתיים בעיר בנוסף הפכה לבוב למרכז פעילות של היהדות הרפורמית, מה שעורר עוד יותר את חמתם של המנהיגים הדתיים.


תחילת המאה העשרים

התקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה תקופה של פריחה תרבותית בשביל יהודי לבוב. בזמן המלחמה הוקם בלבוב לגיון מיוחד של לוחמים יהודים ששירתו בצבא האוסטרי. כיבוש העיר בידי רוסיה, במשך שנתיים, גרם להרעה במצבם הכלכלי של היהודים. יחד עם זאת, לאחר המלחמה שיקמו היהודים את מעמדם הכלכלי, והגיעו להישגים מרשימים בתחום התרבותי-חברתי.

בשנים שבין שתי מלחמות העולם לבוב הפכה למרכז של פעילות פוליטית. שתי הערים היחידות במזרח אירופה שבהן הייתה הפעילות הפוליטית היהודית רחבה יותר מאשר בלבוב, היו וילנה ווארשה. הארגון הפוליטי החזק ביותר בקרב יהודי פולין בתחילת המאה העשרים הייתה "אגודת ישראל" הדתית-חרדית. עם זאת, בלבוב, כמו גם בוארשה, "אגודת ישראל" הייתה חלשה מאוד לעומת שני הזרמים החזקים: התנועות הציוניות, ותנועת "הבונד" הסוציאליסטית והלא-ציונית. הציונים פעלו בעיר באופן עצמאי, ואילו אנשי "הבונד" הקימו בעיר מפלגה מקומית משותפת יחד עם נציגי המפלגה הסוציאליסטית הפולנית.

לא רק הפוליטיקה החילונית פרחה בלבוב, אלא גם העיתונות היהודית החילונית. שניים מהעיתונים היהודיים הנפוצים ביותר בפולין מוקמו בלבוב: היומון "מארגען", והשבועון "אופינייה", שבסוף שנות השלושים העביר את משרדיו לוארשה.

יהודים מלבוב הפכו לדמויות מובילות בעולם האקדמאי בעיר בשנות העשרים והשלושים. דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת לבוב היה פרופ' יהודי בשם אלרהאנד. באוניברסיטה פעלו דוקטורים ופרופסורים יהודים רבים, שלימדו בפולנית ובגרמנית במקצועות רבים.

אבל לצד ההשתלבות החברתית והתרבותית של היהודים, הופיעו גם הקנאה והאנטישמיות, שהחלו להרים את ראשן בלבוב. בשנת 1931 כ-99,000 יהודים, שהיוו כ-40% מכלל התושבים בעיר. היה שיתוף פעולה בין הסוציאליסטים והליברלים הפולנים לבין סוציאליסטים וליברלים יהודים, אך גורמי הימין בעיר חששו מ"השתלטות יהודית" על לבוב, ופתחו בשנות השלושים בקמפיין של חרם נגד יהודים. סטודנטים אנטישמיים ארגנו "הברזות" המוניות לשיעורים של מרצים יהודים, ארגונים אנטישמיים קראו לנוצרים להחרים חנויות של יהודים, והיו גם מספר מקרים של אלימות פיסית, בעיקר נגד יהודים דתיים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נכבשה לבוב על-ידי הצבא האדום הרוסי. האוכלוסייה היהודית בלבוב אמנם הרגישה הקלה על כך שהרוסים הגיעו לעיר לפני הגרמנים, אך יחד עם זאת, בקרב רבים היה קיים חשש כבד מפעולותיהם העתידיות של הסובייטים. ואכן, תוך זמן קצר אסרו הרוסים על קיומן של תנועות פוליטיות בעיר. הם ביצעו מאסרים המוניים של פעילים פוליטיים, בעיקר פעילים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הפולנית, "הבונד" והתנועות הציוניות. יהודים בעלי מקצועות חופשיים כמו רופאים ועורכי-דין איבדו את מקורות הפרנסה שלהם, ורבים מהם היו נתונים לקשיים כלכליים ואף לאיומים במאסרים מצד השלטון הסובייטי. הסובייטים הפסיקו את הדפסתם של חלק מהעיתונים היהודיים והגבילו את הפעילות התרבותית בלבוב, כולל פעילות תרבותית יהודית.


הכיבוש הגרמני וההשמדה

לבוב נכבשה על-ידי הצבא הגרמני ב-30 ביוני, 1941. רק בשבוע הראשון שלאחר כיבוש העיר רצחו הגרמנים כ-5,000 יהודים ופולנים. הגרמנים הקימו יודנראט יהודי באוגוסט של אותה השנה, והחלו לדרוש מהיהודים תשלומי מס אדירים, שהיו כמעט בלתי-אפשריים בשביל הקהילה. חיילים גרמנים הרסו את בית-הכנסת ואת בית-העלמין היהודי של לבוב.

הגטו הוקם בחודש נובמבר. תנאי התברואה והדיור בו היו גרועים יותר, והיה קושי גדול למצוא מקום לכל עשרות אלפי היהודים שהוזרמו אליו. היהודים בגטו סבלו, בעיקר בתקופת החורף, מרעב ומחלות. הגרמנים אספו את כל הפרוות והמעילים מהגטו.

האקציה הראשונה התרחשה בחודש מרץ, 1942, עת נשלחו כ-30,000 יהודים למחנה ההשמדה בלזץ'. באותה התקופה החלו ניצנים של התנגדות יהודית בגטו, ועל ראשי היודנראט הופעל לחץ כבד לא לספק רשימות לגרמנים, ולסרב לשתף פעולה עם האקציה, שהוצגה כ"העברתם של יהודים למחנות עבודה במזרח".

באוגוסט של 1942 התרחשה האקציה הגדולה. כ-50,000 יהודים נשלחו למחנה ההשמדה בלזץ' או למחנות עבודת כפייה באזור. עוד כמה עשרות אלפי יהודים שנשארו בגטו נרצחו, שולחו למחנות עבודה או למחנות השמדה. באזור לבוב הוקם מחנה עבודת כפייה, מחנה יאנובסקה, בו נהרגו ונרצחו יותר מ-150,000 יהודים, כולל רבים מיהודי לבוב.

כמה עשרות יהודים ניצלו בזכות אומץ ליבו של כומר קתולי מלבוב, בשם אנדריי שפטיצקי, שהחביא אותם במרתף הכנסייה שלו ומנע את מציאתם ע"י הגרמנים.

בלבוב נעשו מספר ניסיונות לארגן התנגדות יהודית, אך רובם סוכלו על-ידי הגרמנים עוד בשלבי ההתארגנות הראשוניים. הסיבה העיקרית לכך שלא התארגנה בלבוב מחתרת יהודית מבוססת וחזקה, הייתה החיסול של כל הפעילים הפוליטיים, המנהיגים החברתיים ואנשי ההשכלה של קהילת לבוב, עוד בימי השלטון הסובייטי בעיר. הרוסים רצחו את מנהיגי "הבונד" והתנועות הציוניות, פגעו קשות במעמדם של המשכילים בעיר וחיסלו את כל המסגרות הארגוניות. כאשר הגרמנים כבשו את העיר, כבר לא היה בה מי שיארגן פעילות משמעותית כנגדם.