| |


בס"ד, יום ראשון י' בכסלו תשע"ט  18.11.2018
דף הבית מידע למשפחת הנפטר  דינים ומנהגים  הנצחה וזיכרון  בתי עלמין  אודות חברה קדישא ת"א - יפו 
קצת היסטוריה...
אודות חברה קדישא ת"א - יפו
קמחא דפסחא
מועד לכל חי - ביטאון הח"ק
ישובים שבתחום טיפול חברה קדישא
חברי הנהלה ובעלי תפקידים
שירותי החברה קדישא
מוקדי שירות
פניות ציבור
מכרזים
בית העלמין הדרום (חולון - בת ים)
בית העלמין טרומפלדור
בית העלמין העתיק ביפו
בית העלמין ירקון
בית העלמין נחלת יצחק
בית העלמין קרית שאול
חיפוש נפטרים
מועדי הלוויות
יושבים שבעה - ניחום אבלים
נפטרים שמועד אזכרתם חל היום
אישים
עולמות שחרבו - קהילות בשואה
גדולי ישראל
חללי צה"ל והמחתרות
נפגעי פעולות איבה
תפילות (לפי עדות)
תפילות בבית העלמין לפי שם הנפטר
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
הלכות ומנהגי אבלות
חישוב תאריכי אבלות
שאלות ותשובות (שאל את הרב)
מוקדי שירות
הליך סידור הלוויה והקבורה
רכישת מקומות
יצירת מודעת אבל / אזכרה
הקמת מצבה
פסוקים למצבה
סוגי קבורה
אינדקס נותני שירות
תהילים-אותיות השם ונשמה
פרקי משניות
תפילות בבית העלמין
מפת הגעה לקבר
  נזכור לנצח
  תזכורת ליום השנה
אלבום תמונות
ספר הספדים
דף הבית > הנצחה וזכרון > חיפוש נפטרים

וילנסקי משה ז"ל
בן זליג והניה
נולד בפולין ב - 17/10/1910
עלה לארץ ב - 1932
עיסוק מלחין ומוזיקאי, חתן פרס ישראל
נפטר בכ"ג בטבת תשנ"ז 02/01/1997
בן 86 בפטירתו
נקבר בבית העלמין קרית שאול
גוש: 4 אזור: 3א שורה: 21 מקום: 8
קבור לצד וילנסקי ברתה
יום הזיכרון הקרוב יחול ביום שני,
כ"ג בטבת תשע"ט 31/12/2018
קורות חיים
וילנסקי נולד בפולין בשנת 1910. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה נמלטה משפחתו לרוסיה עד שנת 1917 אז חזרה לוורשה. בצעירותו למד בבית הספר אסכלה, היה חניך בתנועת הנוער הציונית השומר הצעיר, ולמד מוזיקה באקדמיה למוזיקה של ורשה. עלה לארץ ישראל ב-1932 ובאותה שנה החל לעבוד בתיאטרון הסאטירי "המטאטא" כפסנתרן ומלחין. הוא הלחין שירים שכתבו נתן אלתרמן ויעקב אורלנד בהם "גדליה רבע איש" בעל הניחוח התימני, "אלימלך" ו"הטנדר נוסע", אותם ביצעה על במת תיאטרון "המטאטא" אסתר גמליאלית. בנוסף הלחין מוזיקת רקע לסרטונים של הקרן הקיימת ול"יומני כרמל". בשנים 1936-1939 למד במקביל הנדסה בטכניון בתל אביב.

בשנת 1944 החל וילנסקי לעבוד כמעבד ומלחין קבוע בתיאטרון המוזיקלי "לי-לה-לו" שאך נוסד. הוא הלחין למילותיו של אלתרמן את השיר "כלניות", שביצעה אותו על במת תיאטרון "לי-לה לו" הזמרת שושנה דמארי, והפך ללהיט גדול ביישוב (יש שראו בו גם כשיר מחאה נגד חיילי ה"כלניות" הבריטים). היה זה שיתוף הפעולה הראשון של דמארי עם וילנסקי, שהמשיך לכל אורך חייו. וילנסקי הלחין את מרבית שיריה, בהם שירים בסגנון מזרחי-תימני שכתבו אלתרמן ואורלנד כמו "זכריה בן עזרא" ו"מרים בת ניסים". ערב קום המדינה ערכו וילנסקי ודמארי מסע הופעות מרגש במחנות העקורים ברחבי אירופה.

בתקופת מלחמת העצמאות הלחין שירים ללהקת הפלמ"ח "הצ'יזבטרון" למילותיו של חיים חפר, בין היתר את "הקרב האחרון" "היו זמנים" ו"צ'יזבט" וליווה את שושנה דמארי בהופעות בפני החיילים בחזית. ב-1949 ערך עם דמארי גם מסע הופעות בארצות הברית. באותה שנה הלחין לתיאטרון "כל הרוחות" את השיר "צריך לצלצל פעמיים" שנודע לימים בביצועה של דמארי.

בשנות החמישים החל וילנסקי להגיש סדרת תוכניות זמר בקול ישראל, ולתוכניות אלה הלחין שירים חדשים שחלקם בוצעו על ידי דמארי, כגון "לאור הזיכרונות" ו"הרועה הקטנה מן הגיא". באותה תקופה החל לשתף פעולה עם הפזמונאי יחיאל מוהר. הצמד "מוהרוילנסקי", כפי שנהגו לכנותם, יצרו יחד להיטים רבים ללהקת הנח"ל בראשיתה, בהם: "יא משלטי", "מול הר סיני" (שנכתב על רקע מלחמת סיני), "הורה נתגבר", "שיר ערש נגבי" ו"בלדה על מעיין וים". וילנסקי כתב גם מוזיקה לסרטים ("עמוד האש") ולאופרטה מוזיקלית בשם "שולמית" בכיכובה של דמארי. בשנים 1961-1978 עבד בקול ישראל כאחראי על המוזיקה הקלה וניצח על תזמורת רשות השידור. השיר "סתיו" שהלחין לאסתר עופרים זכה בשנת 1963 במקום הראשון בפסטיבל זמר בפולין. במופע משירי אלתרמן "שוק המציאות" שהציגו אילי גורליצקי ויונה עטרי ב-1965, חודשו שיריו מתקופת "המטאטא" ו"לי לה לו": "בכל זאת יש בה משהו", "לימון וצלחת" ו"אלימלך".

וילנסקי יצר יותר מ-1,000 לחנים לטובי הפזמונאים והזמרים. מלבד אלתרמן, מוהר וחפר, הלחין גם את שיריהם של דן אלמגור ("שיר הפלאפל", "מגדלור", "ונצואלה"), יורם טהרלב ("חסקה" בביצוע להקת חיל הים, "לילה של פריחות" בביצוע יהורם גאון, "בים בם בום" בביצועה של רבקה מיכאלי), תרצה אתר ("בלדה לאישה" ו"תפילת יום הולדת", שניהם בביצועה של חוה אלברשטיין), לאה נאור ("תני לו פרח" בביצועה של גלי עטרי, "חג לי"), יוסי גמזו ("זוהי יפו" בביצועו של אבי טולדנו, "שני שקי שינה" בביצועם של "הגשש החיוור"), חיים קינן ("שלכת בלב" בביצוע יהורם גאון, "ציור ירושלמי", בביצוע אילנה רובינא, "צרות" בביצוע ציפי זרנקין) ועוד. כמו כן הלחין את שירו של אברהם שטרן (יאיר) "הרי את מקודשת לי מולדת".

במוזיקה של וילנסקי ישנו איחוד בין הסגנון האירופאי לבין הסגנון המזרחי, שילובים מסוג זה מאפיינים למעשה את גדולי המלחינים של הזמר העברי כמו נחום נרדי ומרדכי זעירא. לחניו של וילנסקי הצטיינו בהיקלטות מהירה של המנגינה, אך כאמור המנגינה הייתה רק רכיב אחד ביצירתו, כיוון שהתיזמור הוסיף ממד חשוב נוסף ללחן היסודי. עיקר גדולתו הייתה בעיבודיו ובתיזמור שהוא יצר לשיריו כשלפעמים רק הפתיח מהווה יצירה בפני עצמה.

בשנת 1982 זכה וילנסקי לערב הוקרה שנערך לו בהפקת גלי צה"ל במועדון צוותא בת"א. בערב שנקרא "זר כלניות למשה וילנסקי" והוצא מאוחר יותר כאלבום, השתתפו אמנים מן השורה הראשונה בזמר העברי, בהם יהודית רביץ, נורית גלרון, חוה אלברשטיין, שושנה דמארי ועוד. ערבי הוקרה נוספים נערכו לו ב-1983 וב-1993.

בשנת 1983 זכה וילנסקי בפרס ישראל בתחום הזמר העברי.

בשנת 1997, כתב אהוד מנור את השיר "כשאני עומדת על במה" עבור שושנה דמארי, שביקשה מוילנסקי להלחינו. וילנסקי החל להלחין, אך נפטר לפני שסיים ושיר זה נחשב לשירו האחרון. יוסי בינון השלים את ההלחנה.

קובץ פזמוניו של משה וילנסקי מקובצים בספרים:

"על הכביש ירח"
"תמיד כלניות תפרחנה"



בכדי לעמוד במשימה חשובה ורבת אחריות זו, השקענו במאגר זה עבודה רבה.
אם בכל זאת חלו אי דיוקים נשמח לעדכן ולתקן זאת מיד.
לשליחת תיקונים הקש כאן




חדר זיכרון לזכר
משה ז"ל, ע"י:
  השכנים מרחוב ויזל תל-אביב שכן
כ"ח באלול תשס"ו
21/09/2006